מכל מלמדיי השכלתי- מסלול ההוראה המגוון של מיה

את לימודי ההוראה שלי למדתי בשוויץ, מדינה שמכירה במקצוע ההוראה כאחד המקצועות המבוקשים והחשובים בחברה. כשסיימתי ללמוד, התקבלתי ללמד בבתי ספר פרטיים, תחילה בבי''ס אמריקאי ולאחר מכן בבי''ס יהודי. עבדתי עם האוכלוסיות הכי עשירות בעולם, כאלו שהילדים מגיעים לבי''ס על שם בדוי. שם, בבתי הספר של מנהיגי העולם הבאים וילדי העשירון העליון בעולם, הלימודים הרשמיים מתחילים בגיל 4. שיטות ההוראה הן הכי מתקדמות ומפותחת שיש והציפייה היא ל 100% הצלחה אצל כל התלמידים. כך, כל מורה נדרשת להוראה ברמה הכי גבוהה, הן ברמה הכיתתית והן ברמה האישית כדי לקדם כל ילד וכל ילדה להצלחה. נדרשת התמחות גבוהה בזיהוי אתגרים ומציאת פתרונות יצירתיים שלא ישאירו פתח למזל. כל אחד וכל אחת חייבים להצליח! בשנים הללו הייתי מורה מעולה, הורים ותלמידים חיכו להגיע לכיתה שלי. לימדתי עם מיטב השכל אבל יותר מכך, דיברתי אל הלב והגעתי לכל אחד ואחת בדרך של אמון ויחסים טובים. התלמידים הכי מאותגרים התגברו על כל קושי ויד ביד צעדנו לעבר ההצלחה!
אחרי כמה שנים, הרגשתי שאני מחפשת מקום בו הילדים בצמיחה רגשית ולא רק לימודית. בשוויץ בבתי הספר הפרטיים הייתי עוף זר ומוזר ששם דגש על היחסים והרגשות ואני חיפשתי מקום בו אוכל להיות חלק מצוות שרואה דרך הלב. שמעתי על בתי הספר הדמוקרטיים בארץ והחלטתי לבוא לנסות. לפני 12 שנים הגעתי לארץ ובמשך שש שנים עבדתי בביה''ס הדמוקרטי, למדתי שם המון וצמחתי כמורה. ההסתכלות ההוליסטית על כל ילד וילדה, החיפוש אחר למידה מתוך תחומי עניין, ישיבות צוות שנמשכות שעות תוך כדי העמקה בשיח הרגשי, כל אלו המשיכו לעצב את המורה שאני. גם שם, בדמוקרטי, הייתי מורה אהובה במיוחד.

כשעברנו לצפון, גיליתי שאין פה חינוך שמדבר את השפה שאני מבקשת לדבר. ניסיתי לעבוד בבית ספר ממלכתי אך הדבר העציב אותי מאוד. ראיתי מערכת מיושנת, כעוסה, מתוסכלת. ראיתי את הילדים שאינם מצליחים ללמוד במרחב הכיתתי או את אלו שמתקדמים מהר ומשתעממים. ראיתי מורות תשושות ומתוסכלות מתנאי העבודה שלהן. במשך כל אותה השנה ניסיתי להכניס שיח אחר לחדר המורים, שיח של תקווה וצמיחה עבור כל ילד וילדה. לאורך הדרך התעייפתי ואף נכנסתי לדכאון קל. בסוף אותה שנה''ל הודעתי למנהלת שאינני ממשיכה. וכך, חשבתי שאני נפרדת מהמקצוע האהוב ליי, ממשימת השליחות שלי בעולם. כמה הייתי עצובה.
כבר ביולי, כשהורים שמעו שעזבתי את בית הספר, החלו לפנות אליי לשיעורים פרטיים. אמרתי לעצמי שבנתיים, עד שאמצא מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, אתן כמה שיעורים פרטיים. מפה לשם, בפסטמבר כבר הייתה לי מערכת שיעורים מלאה ותוך חצי שנה מהתלמידה הראשונה שהגיעה אליי התחילו להתמלא רשימות ההמתנה. כך עבדתי במשך שנים עם מערכת שיערים מלאה בשעות אחה''צ ורשימות המתנה של הורים שמעדיפים לחכות חודשים כדי שילדיהם יגיעו אליי כי שמעו שהתוצאות מובטחות. בלי שום פלייר ובלי פרסום, מפה לאוזן ומתוך ההצלחה האמיתית של תהליך ההוראה, עשרות תלמידים בגליל המערבי הגיעו ללמוד בביתי. אחרי שנה פתחתי גם קבוצות של חנ''ב בבקרים וקבוצות קטנות לגבור לימודי בשעות אחה''צ. כך הגעתי לקהלים שונים ומגוונים ונהניתי מכל רגע! עד היום יש לי הורים שכותבים לי שהייתי המורה המשמעותית ביותר בחיי ילדיהם. השילוב של כלי ההוראה שרכשתי בשוויץ יחד עם הלב הרחב והאוהב שלמד עוד כלים להתבוננות עמוקה על ילדים וילדות, הפכו אותי למורה שאני. 

היום, כיוצרת תכנים לימודיים אני כל הזמן ממשיכה להתפתח, כמנהלת מרחב לימודי וירטואלי אני נהנת מהצמיחה וההרפתקאה,יש לי עוד המון מה ללמוד בתחום השיווק, כל העסק צמח מפה לאוזן, בזכות איכות הוראה והיחסים, בזכות דרך שבאמת מובילה ילדים וילדות לבטחון בשפה, ולהצלחה בלימודים אך בעיקר, בחיים האמיתיים- כשהם טסים לחו''ל או במפגש עם דובר אנגלית בעולם הגלובלי שלנו, אנגלית היא מצרך חיוני, לתנועה בעולם, להבנת העולם, לתעסוקה גלובלית, לספורט, למוזיקה…
פתגם סיני עתיק אומר: ''הזמן הכי טוב לשתול עץ - לפני 40 שנה. הזמן השני הכי טוב - עכשיו!''
ואני אומרת -''הזמן הכי טוב ללמוד אנגלית - בינקות. הזמן השני הכי טוב - עכשיו!''